כוורות עתיקות בלב העמק

תל רחוב, הנקרא גם תל א-צארם, הינו אתר ארכיאולוגי שגודלו בערך 100 דונם. האתר שוכן מעט דרומית לעיר בית שאן ומוכר כבר מתחילת המאה ה - 20. האתר נכלל בנחלת שבט יששכר והוא אחר מ 48 ערי הלויים. בנוסף, העיר רחוב מוזכרת במספר כתובות של מסעות מלחמה מצריים לכנען.

החפירות הארכיאולוגיות באתר בראשותו של פרופסור עמיחי מזר מהאוניברסיטה העברית החלו בשנת 1997, בהן נחשפו שכבות ישוב החל מתקופת הברונזה הקדומה (3200-2000 לפנה"ס) ועד התקופה הצלבנית (מאות 11-13 לסה"נ)*.

שברי כלי חרס שמקורם פלישתי באופן מובהק וכלי חרס שמקורם בקפריסין נמצאו במהלך החפירות, ואלה מעידים ללא ספק על קשרי מסחר עם האגן המזרחי של הים התיכון והעמים השכנים, תופעה שכיחה באיזור בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל.

מעל כל אלה, הממצא המרעיש והמיוחד ביותר שנחשף בתל רחוב הוא מכלול הכוורות הקדום בעולם. העיסוק בייצור דבש הינו דבר ידוע מן העת העתיקה, ומכוורות שימשו לייצור גם דבש וגם דונג, הייחוד בתל רחוב הוא גילן של הכוורות.

נמצאו 30 כוורות אשר תוארכו על פי הממצא למאות ה 9-10 לפנה"ס, ועל פי החוקרים היו באתר סך הכל כ - 100 כוורות בכל האתר, כלומר רק שליש מסך כל הכוורות נחפר. על פי חישובי החוקרים המכוורת בתל רחוב ייצרה בין 300 עד 500 ק"ג דבש בשנה, הרבה מעבר לכמות הנדרשת לאספקה של תושבי העיר, ומכאן ברור כי העיסוק בדבוראות וייצור דבש היה אחד המרכיבים המרכזיים בכלכלה של תל רחוב.

בכדי להגן על הכוורות הן נבנו במרכזו של היישוב,בין הבתים. כמו כן עקב מבנהו של התל באותה תקופה הכוורות נמצאו בגובה הנמוך מגובה רצפת שאר המבנים בתל.

האתר תל רחוב משתלב גם בדיון הרחב על מיקומם הכרונולוגי/היסטורי של דוד ושלמה, ואת המכוורות שנמצאו באתר ותוארכו למאות ה 9-10 לפנה"ס מתארכים חוקרים אחרים למאות ה 8-9 לפנה"ס. אך זהו דיון נרחב מדי למאמר זה ואעסוק בו במאמר נפרד.

*התאריכים הנקובים כאן הינם תאריכים כללים המקובלים במחקר. ניתן למצוא גם גישות שונות עם תאריכים מעט שונים.

הפנייה אקדמית:

מזר, ע., פניץ-כהן, נ. 2009, המכוורת מתקופת הברזל מתל רחוב: התגלית ומשמעותה. קדמוניות 136: 88